אבא ואמא מתחברים לחיים
מתחילים לחיות מחדש
1. לאסוף את השברים
רואים את האנשים המדהימים האלה, כאן בתמונות? רואים את החיוכים שלהם? כל חיוך כזה, שעולה על פנים של אב או אם לילד חולה סרטן, הוא כל-כך מרגש בפני עצמו – וכמה חיוכים כאלה זכינו לספור במהלך נופש ההורים שקיימנו באנגליה ביוני האחרון!
אנחנו יודעים איך זה להיות הורים לילד חולה. מכירים לעומק את הדאגות, את הפחד הקיומי ואת הכאב הבלתי נסבל מול סבלו של הילד שלך. את ההתפרקות הטוטאלית של השגרה, הפרנסה, המשפחה, והחיים בעצמם. מחנה הנופש באנגליה היה הזדמנות לקחת את ההורים הגיבורים האלה, לנתק אותם מהכאב האינסופי, ולהזכיר להם שיש חיים מחוץ למחלקה - ושהם יפים.
1. כשהמציאות מתרסקת, צריך לאסוף את השברים
רואים את האנשים המדהימים האלה, כאן בתמונות? רואים את החיוכים שלהם? כל חיוך כזה, שעולה על פנים של אב או אם לילד חולה סרטן, הוא כל-כך מרגש בפני עצמו – וכמה חיוכים כאלה זכינו לספור במהלך נופש ההורים שקיימנו באנגליה ביוני האחרון!
אנחנו יודעים איך זה להיות הורים לילד חולה. מכירים לעומק את הדאגות, את הפחד הקיומי ואת הכאב הבלתי נסבל מול סבלו של הילד שלך. את ההתפרקות הטוטאלית של השגרה, הפרנסה, המשפחה, והחיים בעצמם. מחנה הנופש באנגליה היה הזדמנות לקחת את ההורים הגיבורים האלה, לנתק אותם מהכאב האינסופי, ולהזכיר להם שיש חיים מחוץ למחלקה - ושהם יפים.
הסיפור של רות
"כל החשיבות והאמונות שלי השתנו לטובה. אני אופטימית וחוזרת חזקה יותר. עברתי תקופה שבה לא הייתה לי שנייה לעצמי, ועכשיו -
הצלחתי לפגוש את עצמי."
2. איך עושים את זה?
מעבר לתכנייה עשירה בפינוקים, בטיולים ובכיף (מיד נספר לכם על זה) – לנופש ההורים שלנו יש אפקט טיפולי כפול. זה מתחיל בחיים ומירי ארנטל, ההורים של כל ההורים, שמעניקים ליווי מלא אנרגיות (חיים) ועוצמות (מירי). בכל בוקר, כל אחד מהמשתתפים בנופש צריך לספר על משהו חיובי שקרה לו – ואתם יודעים מה ההתמקדות הזו עושה למישהו שעד עכשיו הרגיש, בעיקר, את ההיפך?...
2. איך עושים את זה?
מעבר לתכנייה עשירה בפינוקים, בטיולים ובכיף (מיד נספר לכם על זה) – לנופש ההורים שלנו יש אפקט טיפולי כפול. זה מתחיל בחיים ומירי ארנטל, ההורים של כל ההורים, שמעניקים ליווי מלא אנרגיות (חיים) ועוצמות (מירי). בכל בוקר, כל אחד מהמשתתפים בנופש צריך לספר על משהו חיובי שקרה לו – ואתם יודעים מה ההתמקדות הזו עושה למישהו שעד עכשיו הרגיש, בעיקר, את ההיפך?...
3. תחיה ברק, כתבת מאקו:
41 אימהות ואבות לילדים חולי סרטן נסעו יחד ללונדון בחודש שעבר. היו שם חילונים וחרדים, מבוהלים ומלאי תקווה, שהתנתקו לשבוע אחד מהטיפול האינסופי ונזכרו איך נראים חיים נורמליים, עם הצגות ומסעדות וקרטינג. "פתאום ההורים שסוחבים את השק הזה שמחים, והם צוחקים, וכיף להם.
3. תחיה ברק, כתבת מאקו:
41 אימהות ואבות לילדים חולי סרטן נסעו יחד ללונדון בחודש שעבר. היו שם חילונים וחרדים, מבוהלים ומלאי תקווה, שהתנתקו לשבוע אחד מהטיפול האינסופי ונזכרו איך נראים חיים נורמליים, עם הצגות ומסעדות וקרטינג. "פתאום ההורים שסוחבים את השק הזה שמחים, והם צוחקים, וכיף להם.
מתחברים לחיים
מתחברים זה לזה
וזה ממשיך בהורים עצמם, שמביאים את כל כולם לנופש, וחולקים אותו עם כל השותפים לדרך. המסע כולו, ובמיוחד תחנת הריענון הנוכחית, מקרבים אותם זה לזה בעוצמה שלא תיאמן. אנחנו משתאים, בכל פעם מחדש, לראות איך נשכחים להם כל ההבדלים, וכוח ממגנט של "ביחד" מצמיד את הקבוצה כולה, על כל מרכיביה, ומחבר אותה ללב אחד ענק, שפועם באותו הקצב.
ההבנה העמוקה, הידידות האמיצה, והקשרים המדהימים שנרקמים, מעצימים את האפקט ומזרימים לכל אחד מהמשתתפים כוח אדיר, מחזק ומרפא של "ביחד".
מתחברים לחיים
מתחברים זה לזה
וזה ממשיך בהורים עצמם, שמביאים את כל כולם לנופש, וחולקים אותו עם כל השותפים לדרך. המסע כולו, ובמיוחד תחנת הריענון הנוכחית, מקרבים אותם זה לזה בעוצמה שלא תיאמן. אנחנו משתאים, בכל פעם מחדש, לראות איך נשכחים להם כל ההבדלים, וכוח ממגנט של "ביחד" מצמיד את הקבוצה כולה, על כל מרכיביה, ומחבר אותה ללב אחד ענק, שפועם באותו הקצב.
ההבנה העמוקה, הידידות האמיצה, והקשרים המדהימים שנרקמים, מעצימים את האפקט ומזרימים לכל אחד מהמשתתפים כוח אדיר, מחזק ומרפא של "ביחד".
4. איפה היינו ומה עשינו
קרטינג, תיאטרון, טיולים, שופינג, מופעים, פינוקים קולינריים בלי סוף - וזה רק חלק ממה שהרעפנו על 41 האבות והאימהות שבאו, לא בלי חששות, לקבל את מטען האנרגיה האדיר להמשך הדרך הלא-פשוטה שלפניהם. גם הקהילה היהודית המקומית התגייסה מכל הלב: החבר'ה אירחו, פינקו, שימחו – ואפילו לא שכחו להעניק מתנות פרידה!
אין כמו לראות את האור בעיניים של ההורים. לשמוע אותם צוחקים, מדברים, נהנים. להרגיש אותם מתמלאים שמחה, כוח וחיים. ולדעת שגם הפעם, ברוך ה', זכינו להיות פה איתם ובשבילם, ולהאיר להם את הדרך.
4. איפה היינו ומה עשינו
קרטינג, תיאטרון, טיולים, שופינג, מופעים, פינוקים קולינריים בלי סוף - וזה רק חלק ממה שהרעפנו על 41 האבות והאימהות שבאו, לא בלי חששות, לקבל את מטען האנרגיה האדיר להמשך הדרך הלא-פשוטה שלפניהם. גם הקהילה היהודית המקומית התגייסה מכל הלב: החבר'ה אירחו, פינקו, שימחו – ואפילו לא שכחו להעניק מתנות פרידה!
אין כמו לראות את האור בעיניים של ההורים. לשמוע אותם צוחקים, מדברים, נהנים. להרגיש אותם מתמלאים שמחה, כוח וחיים. ולדעת שגם הפעם, ברוך ה', זכינו להיות פה איתם ובשבילם, ולהאיר להם את הדרך.